Close search

המועצה הציבורית להנצחת החייל

הצורך בגוף ציבורי לא ממסדי שיהיה שותף להתוויית דרכים להנצחת הנופלים נולד במלחמת העצמאות. במאי 1949 הגיעה הנהלת משרד הביטחון למסקנה כי ראוי להקים מועצה ציבורית שתפעל לצד המדור להנצחת החייל במשרד הביטחון, ובה ישותפו נציגי כל האזורים במדינה ונציגי המשפחות השכולות.

​המועצה הציבורית החלה לפעול בינואר 1951 מכוח חוק בתי קברות צבאיים, תש"י-1950. 13 חבריה הראשונים מונו על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון, וכולם היו הורים שכולים. תפקידה של המועצה, בהתאם לתקנות, לייעץ לשר הביטחון בפעולות להנצחת זכרם של חיילים שנפלו במערכה.

תקנות המועצה נוסחו לאחר דיונים ממושכים וקיבלו תוקף רשמי עם פרסומן ברשומות כ"תקנות בתי קברות צבאיים (תפקידי המועצה הציבורית להנצחה), תשי"ז- 1956". תקנות אלה משקפות את כל טווח הפעולות שהמחלקה להנצחת החייל עסקה בהן בפועל מראשית הקמתה ועד היום.

כיום מורכבת המועצה מ-29 חברים, אשר מתמנים על ידי שר הביטחון אחת לכמה שנים. בשנים האחרונות נמנים עם המועצה גם נציגי ציבור שאינם באים ממשפחות שכולות. יו"ר המועצה הציבורית נבחר מבין חבריה, וראש היחידה להנצחת החייל משמש כמרכז פעולותיה.

מליאת המועצה מתכנסת לעתים מזומנות ודנה בנושאים הנוגעים לפעולותיה של היחידה להנצחת החייל. המועצה פועלת באמצעות ועדות משנה והמלצותיה מהוות תשתית לפעולות היחידה.