עלה לא"י ב-1929 והתיישב בכפר סבא. היה ממקימיה של חברת "מקורות" וחבר הנהלתה (1937), שימש כמנהל בפועל של החברה (1946-1938) וב-1946 מונה רשמית למנהלה.

ב-1947 התמנה למנהל אגף האפסנאות של "ההגנה". שימש כסגן ראש אגף האפסנאות במטה הכללי (1948) וכראש משלחת הרכש של משרד הביטחון באירופה (1949-1948). עם שובו ארצה חזר לעבודתו ב"מקורות".

כמנכ"ל משהב"ט פעל לגיבוש קווי היסוד לפעילותו של המשרד, לעיצובו הארגוני הראשוני ולהגדרת יחסי הגומלין בין המשרד לבין צה"ל. בנוסף, פעל לספק מענה לצורכי הצבא בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות.

לאחר שירותו במשהב"ט עבר למשרד האוצר ומילא תפקידים שונים, בהם ממונה על הפיתוח במשרדי החקלאות והאוצר ונציב המים הראשון (1953-1951), מנכ"ל משרד האוצר (1955-1953) ושר האוצר (1968-1963, 1974-1969).

היה חבר כנסת מטעם מפא"י ומפלגת ה"עבודה" (1975-1949) ושימש כשר בממשלותיה השונות: שר המסחר והתעשייה (1965-1955), שר האוצר (1968-1963, 1974-1969) ושר בלי תיק
(1969-1968). שימש גם כמזכ"ל מפלגת העבודה (1969-1968). ספיר היה ממעצביה של כלכלת ישראל ומאבות פיתוח התעשייה והתשתיות בה.

בוגר סמינר למורים בפולין.

פנחס ספיר ז"ל