הצטרף ל"הגנה" (1945), היה נוטר ב"משמרת היישובים העבריים" (1947) ומילא תפקידי פיקוד במלחמת העצמאות שבה נפצע קשה בקרב הראשון על לטרון.

שירת בצה"ל ממלחמת העצמאות ועד 1973 בתפקידי פיקוד ומטה. שרון הקים את יחידה 101 והיה מפקדה. במלחמת סיני פיקד על חטיבת הצנחנים. היה רמ"ט פיקוד צפון, ראש מחלקת ההדרכה של צה"ל בדרגת אלוף, מפקד אוגדה ומפקד פיקוד הדרום (1969), תפקיד לאחריו פרש משירות בצה"ל.

במלחמת יום הכיפורים הוביל את האוגדה בפיקודו, וצלח את הגדה המערבית של תעלת סואץ בפעולה אשר חוללה את המפנה במלחמה.

בדצמבר 1973 נבחר שרון לראשונה לכנסת וכיהן בה כשנה. בשנת 1975 שימש יועץ ראש הממשלה יצחק רבין לענייני ביטחון. נבחר שוב לכנסת ב-1977 ושירת בממשלות ישראל בתפקידים מיניסטריאליים שונים: שר החקלאות

(1981-1977), שר הביטחון (1983-1981), שר בלי תיק (1984-1983), שר התעשייה והמסחר (1990-1984), שר הבינוי והשיכון (1992-1990) והשר לתשתיות לאומיות (1999-1996).

בתקופת כהונתו כשר הביטחון (1981) נחתם מזכר ההבנה הראשון לשיתוף פעולה אסטרטגי עם ארה"ב. שרון הוביל את תכנונה וביצועה של מלחמת "שלום הגליל" (יוני 1982).

בעקבות המלצות "ועדת כהן" לחקירת אירועי "סברה ושתילה" הועבר על ידי הממשלה (פברואר 1983) מתפקידו ונותר בממשלה כשר ללא תיק.

בפברואר 2001 נבחר שרון לראש הממשלה ואחד מהדגשים המרכזיים בתקופה זו היה המאבק בטרור הפלסטיני בתקופת האינתיפאדה השנייה ושיאה במבצע "חומת מגן" (2002). בתקופתו החלה הקמתה של גדר הביטחון בין ישראל לאזור יהודה ושמרון. בסוף 2003 יזם שרון את תכנית ההתנתקות מרצועת-עזה ומארבעה יישובים בצפון השומרון.

ב-4 בינואר 2006 לקה שרון באירוע מוחי, ומאז ועד יום פטירתו היה שרוי בתרדמת.

בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במשפטים ובוגר בית הספר לפיקוד ומטה בבריטניה.

אריאל (אריק) שרון ז"ל