עלה ארצה בשנת 1935 והצטרף לאצ''ל ב-1937. בעקבות הפיצול ב''ארגון'' הלך בעקבותיו של ''יאיר'' (אברהם שטרן) אל הלח''י. ב-1941 נכלא ע''י המשטרה הבריטית וברח מהכלא כעבור תשעה חודשים. ב-1946 נעצר שנית על ידי הבריטים והוגלה לאריתריאה שבאפריקה, משם ברח כעבור שלושה חודשים. חזר לארץ מספר ימים לאחר קום המדינה ופיקד על הלח''י עד לפירוק הארגון. לאחר תקופה של פעילות במגזר הפרטי, שירת ב''מוסד לביטחון ומודיעין'' (1965-1955).

ב-1969 הצטרף לתנועת ''החרות'' בהנהגת מנחם בגין, ופעל בה כראש מחלקת העלייה ואח''כ כראש מחלקת הארגון. ב-1973 נבחר לכנסת מטעם ה''ליכוד'' וב-1977 נבחר לשמש כיו''ר הכנסת. ב-1980 מונה לשר החוץ. ב-1983, בעקבות התפטרותו של ראש הממשלה מנחם בגין, נבחר שמיר לראש ממשלת ישראל במקומו.

ב-1984 הוקמה ממשלת האחדות הלאומית על ידי הליכוד ומפלגת העבודה, ושמיר נבחר לממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ. ב-1986 מכוח הסכם הרוטציה נבחר שוב לראש הממשלה. באותן שנים פעל רבות למען ההתיישבות ביש''ע והעלייה מברית המועצות. בשלהי כהונתה של הממשלה, בדצמבר 1987, פרצו אירועי האינתיפאדה הראשונה. לאחר הבחירות ב- 1988 נבחר שוב לראשות הממשלה (ללא רוטציה) וכיהן לפרק זמן קצר כשר הביטחון (1990) עם פרישתה של מפלגת העבודה מהממשלה. בממשלה זו ניהל את מדיניות ישראל בתקופת מלחמת המפרץ ונענה לבקשתה של ארצות הברית שלא לערב את צה''ל בלחימה, ולא להגיב להתקפות הטילים מצד עיראק. במאי 1991 יזם את ''מבצע שלמה'', להעלאת יהודי אתיופיה לישראל.

בעקבות הבחירות ב-1992 פרש מהנהגת הליכוד וב-1996 פרש מהחיים הפוליטיים.

בשנת 2001 הוענק ליצחק שמיר פרס ישראל על מפעל חיים.

יצחק שמ​​יר ז''ל

יצחק שמיר ז''ל