הצטרף לתנועת בית"ר (1929) ועמד בראש התנועה בפולין (1939). בשל פעילותו הציונית נכלא על ידי הסובייטים (1940) והושם במחנה עבודה (1942-1941), ממנו שוחרר ואולץ להתגייס לצבא "פולין החופשית" בפיקודו של הגנרל הפולני אנדרס. כחייל בצבא זה הגיע לארץ (1942).

ממקימי האצ"ל ומפקדו (1948-1943). הכריז על מרד מזוין נגד בריטניה (1944) והיה נציג האצ"ל במפקדת "תנועת המרי העברי" (1946-1945). במהלך שנות המאבק במנדט הבריטי הנהיג את פעולות האצ"ל, ובכללן הפריצה לכלא עכו לשחרור עצירי המחתרות ופיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. היה על סיפון ה"אלטלנה", כשהתקרבה לחופי תל אביב ביוני 1948.

ב-1948 ייסד את תנועת "החרות" וכיהן כיושב ראש שלה. היה חבר כנסת, החל מהכנסת הראשונה, מטעם "החרות", גח"ל, ו"הליכוד" (1984-1949). במאי 1967 היה מיוזמיה של ממשלת הליכוד הלאומי והתמנה בה לשר בלי תיק (1970-1967).

התמנה לראש ממשלה השישי של מדינת ישראל (1983-1977). במסגרת זו, חתם על הסכם השלום (1979) עם מצרים בתמורה לפינויו המלא של חצי האי סיני. לאחר התפטרותו של שר הביטחון ויצמן, התמנה לשר הביטחון השביעי (1981-1980). לאחר הקמת הממשלה השנייה בראשותו (בבחירות לכנסת העשירית) אייש שוב (למשך מספר ימים) את תפקיד שר הביטחון, הפעם לאחר שהשר אריאל שרון נאלץ להתפטר בעקבות מסקנות "ועדת כהן" שהוקמה לאחר אירועי סברה ושתילה (1983).

כראש ממשלה קידם את חוק רמת הגולן (1981) במסגרתו הוחלו "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה" ברמת הגולן. בנוסף, קידם ואישר את הפצצת הכור הגרעיני בעיראק (יוני1981) ויצא למלחמת של"ג כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים בלבנון (יוני 1982).

בספטמבר 1983 התפטר מראשות הממשלה.

בוגר לימודי משפטים באוניברסיטת ורשה.

מנחם בגין ז"ל