פעיל בשומר הצעיר, ממייסדיה של תנועת הנוער הציונית-הסוציאלסטית ''גורדוניה'' (על שמו של א.ד. גורדון) וממנהיגיה. עלה לארץ ישראל ב-1929 והתיישב בחולדה. חבר מפא''י מראשיתה (1930), מזכ''ל המפלגה
(1939-1938) ומזכ''ל ההסתדרות (1950-1949, 1961-1956).

כיהן כחבר כנסת מטעם מפא''י (1961-1949) וכשר בממשלות ישראל: שר החקלאות (1951-1950) ושר בלי תיק (1954-1952), אז מונה לעמוד בראש ''ועדת הייעול'', שנועדה לשפר את תפקוד המנגנון הציבורי ולצמצם את תקציבו. במהלך 1953, לאחר התפטרותו של דוד בן גוריון מתפקיד שר הביטחון, מונה לממלא מקומו עד לקבלת המינוי המלא (1955-1954).

כשר ביטחון תמך לבון בפעולות התגמול כנגד מדינות ערב שמשטחן יצאו חוליות המסתננים. הוא תמך בהתייעלות הצבא וקיצץ במספר אנשי הקבע. לצד זאת חל שיפור משמעותי ביכולותיו של צה''ל ובכשירות יחידותיו. לבון קידם את הקמת היישוב היהודי בנצרת ואזורי התעשייה בנצרת והגליל.

בתקופתו אירע ''עסק הביש'' במצרים, ורשת הריגול והחבלה הישראלית נתפסה. שניים מחבריה נידונו למוות והוצאו להורג, ואחרים נשפטו לתקופות מאסר ארוכות. לבון טען שלא הוא נתן את ההוראה להפעלת הרשת. בעקבות האירוע התפטר ממשרד הביטחון ושב להוביל את הסתדרות העובדים הכללית.

למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת לבוב טרם עלייתו ארצה.

פנחס לבון ז''ל