1. רשות חירום לאומית (רח"ל)
רשות ממשלתית לחירום, הפועלת כחלק ממשרד הביטחון, ומופקדת על תיאום בין הגורמים השונים המטפלים באזרחים בשעת חירום: מלחמה, אסון טבע, מגפה תקלה תפעולית - אסון פתע רב נפגעים, או פיגוע טרור רחב היקף (כגון פיגוע אב"כ). כמו כן, רשות החירום הלאומית מתכללת את התכניות המדינתיות לפינוי יישובים, במסגרתן נמצאים כיום 126,000 אזרחים במתקני הארחה במימון המדינה.
את משימתה מבצעת רח"ל באמצעות תיאום בין כלל המשרדים, הגופים הייעודיים, המערכות הלאומיות והרשויות העוסקות במוכנות והכנת המרחב האזרחי, תוך מיצוי מרבי של המשאבים הלאומיים להבטחת הרציפות התפקודית במצבי משבר וחירום. רח"ל פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם פיקוד העורף.
2. מצב חירום
התרחשות המהווה סיכון לחיי אדם, לבריאות, לרכוש או לסביבה ומצריכה פעילות רב תחומית ברמה הלאומית, שבגינה מפעיל השלטון הסדרים ייחודיים כדי להתגבר על הסכנה.
מצב החירום יכול לנבוע מאחד מאלה: עימות מוגבל או מלחמה; פיגוע טרור קונבנציונלי או בלתי קונבנציונלי, לרבות שיבוש מערכות מידע הגורם לסיכון בנפש או נזק לתשתיות; אסון טבע - רעידת אדמה וצונאמי; מגיפה; תקלה תפעולית הגורמת להתפשטות לחומר מסוכן או חומר רדיולוגי וכדומה העשוי לגרום לאסון המוני.
במצב חירום רשאית הממשלה מתוקף סמכותה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. קיומו של מצב חירום במדינה הוא תנאי לתוקפם של חוקים שונים.
3. מצב מיוחד בעורף
מצב משפטי המוכרז בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, עקב כך שהממשלה משוכנעת כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית. בתקופה זו מסורה הסמכות לצה"ל להנחות את האוכלוסייה כולה או חלקים ממנה בכל הוראה הנדרשת להצלתם או לשמירתם על חיי אדם או של רכוש, ובכלל זאת הוראה בדבר ביטול לימודים במוסדות חינוך, מתן הנחייה בדבר חובת שהייה בבתים או במקלטים, הגבלות על קיום אירועים והתכנסויות רבי-משתתפים ועוד.
המשמעות למשק היא שבכל מקום בו הוכרז מצב מיוחד בעורף, מוכרז באופן אוטומטי 'תקופת הפעלה' של משק לשעת חירום (מל"ח). אם הוכרז "מצב מיוחד בעורף" ויש אפשרות לפגיעה במתן שירותים קיומיים לאוכלוסייה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים - ניתן להכריז בצו, שההוראות הנוגעות לקריאה לשירות עבודה יחולו בשטח שעליו חלה ההכרזה.
4. מערך משק לשעת חירום (מל"ח)
מערך שנועד להכין את המשק לשעת חירום כדי להבטיח את הרציפות של אספקת מוצרים ושירותים חיוניים במשק בעתות חירום.
זאת לשם הבטחת מאמצי המענה במצבי חירום ומניעת נזק חמור ומתמשך לכלכלה כתוצאה מהמצב.
מערך המל"ח מורכב מהגופים העיקריים האלה: נציגי משרדי הממשלה, הרשויות הייעודיות לשעת חירום, הרשויות המקומיות והמפעלים החיוניים. מערך מל"ח פועל באמצעות מטה מל"ח ו-וועדות מל"ח.
5. ועדת מל"ח עליונה (ומ"ע)
ועדת מל"ח ברמה הארצית-הלאומית, בראשה עומד שר הביטחון, וחברים בה המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה, נציגים בכירים מהמטה הכללי של צה"ל וממשטרת ישראל, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, יו"ר ארגון המועצות האזוריות, ראש רח"ל ומנכ"ל הסוכנות היהודית. לצד הוועדה פועל מטה מל"ח ארצי.
תפקידה העיקרי של ומ"ע הוא להבטיח את ההיערכות והמוכנות של המרחב האזרחי למצבי החירום השונים. ראש רח"ל משמש כממלא מקום קבוע של יו"ר ומ"ע.
6. שירותים חיוניים
שירותים ופעילויות של השלטון המרכזי והמקומי, שהוגדרו ככאלה החייבים לפעול בשגרת חירום. שיבושים אפשריים בשירותים החיוניים צפויים להסב נזק משמעותי למשק או לאוכלוסייה.
7. מפעלים חיוניים
מפעל או חלק ממנו שהפעלתו חיונית לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים. מפעלים חיוניים מאושרים בצו על ידי השרים הרלוונטיים בהתייעצות עם שר הביטחון.
רמת החיוניות של מפעל נגזרת באופן ישיר מהנזק שייגרם למשק ולחברה כתוצאה מהשבתה או שיבוש בפעילותו.
8. ריתוק משקי
הסדרה מראש של הישארותם של עובדי המפעלים החיוניים ומגויסי חוץ (מחויבי שירות ביטחון ואחרים) לעבודה במפעלים החיוניים בשעת חירום. לגבי חייבי שירות ביטחון, הריתוק נעשה בתיאום עם צה"ל.
מי שנקרא לשירות עבודה, בין כמגויס-פנים ובין כמגויס-חוץ, חייב להתייצב בזמן, במקום ולפני הרשות שנקבע לכך בצו.
9. חוק שירות העבודה בשעת חירום
חוק המחייב תושב קבוע לעבוד במפעל חיוני (למעט חייל, שוטר, אישה הרה או לפני תום שנה אחת אחרי לידתה), אם הוא באחד מן הגילים האלה: גבר מגיל 26 עד 67 ועד בכלל, אישה מגיל 26 עד 60 ועד בכלל. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לגייסו לצורך זה בצו.
עוד קובע החוק, כי לשירות עבודה במפעל חיוני אפשר לגייס את עובדי המפעל עצמו (מגויסי פנים) ואנשים שאינם מועסקים בזמן רגיעה במפעל (מגויסי חוץ).
10. רציפות תפקודית (המשכיות תפקודית)
תהליך ניהולי להתמודדות עם פגיעה ביכולות הארגון לעמוד במשימותיו ולהמשיך בפעולותיו לפי מדדים תפקודיים וזמני התאוששות שנקבעו מראש.
יכולת של ארגון לשמור על תפקודים חיוניים (ולא כל התפקודים) במהלך, ולאחר אירוע החירום.
11. שגרת חירום
שגרת החיים המתקיימת בתנאים של מצב חירום. הכוללת פעולות לחיזוק כושר העמידה של המשק ברמה המקומית והלאומית והבטחת ההמשכיות (הרציפות) התפקודית של המוסדות.
ברמה הלאומית משמעה שמירת כושר התפקוד והייצור של המשק, המשך אספקת השירותים והמוצרים החיוניים, וקיום פעילויות נוספות שתכליתן הבטחת כושר העמידה בחירום לאורך זמן.
ברמת הפרט משמעה שגרת חיים נסבלת, תוך אספקת צרכי הקיום של הפרט ויצירת תנאים המאפשרים לו המשך פעילות יום-יומית תוך התאמתן למצב החירום.
12. חוסן חברתי
יכולתה של מערכת חברתית (פרט, משפחה, קהילה) להכיל, להגיב ולהתאים עצמה למצבים קיצוניים של משבר, לחזור לתפקוד מיטבי בזמן הקצר ביותר עם תום המצב המשברי ולפתח יכולות הסתגלות למצבי משבר עתידיים. החוסן מתקיים ברמות שונות: לאומי, שלטון מרכזי, שלטון מקומי, הקהילה, המשפחה והפרט.
החוסן החברתי הוא רכיב בחוסן הלאומי. שלושת הרכיבים הנוספים המרכיבים את החוסן הלאומי הם: חוסן בטחוני, חוסן כלכלי וחוסן מדיני (משילות).
13. פינוי- "מרחק בטוח"
תוכנית צה"לית המיועדת לפינוי וקליטת אוכלוסייה מיישובים סמוכי גדר בגזרה הדרומית והצפונית (גבול לבנון), בשל סיכון המאיים עליה או שנותרה ללא קורת גג. בעת ההפעלה, נקבע מי הגוף המפנה, האזור שיפונה ושיטת הפינוי המאורגן, לרבות יעדי הפינוי והאזורים הקולטים.
14. התפנות
אנשים שעזבו ביוזמתם את בתיהם, למרות שלא נפגעו ולא ניתנה להם הנחיה על ידי הגורמים המוסכמים לעזוב.
15. התרעננות- "משב רוח"
תוכנית לריענון האוכלוסייה ממרחב לחימה לתקופה מוגבלת ומוגדרת מראש בבתי הארחה על ידי הרשויות המקומיות ובמימון המדינה.
