הנצחה ומורשת /

מפעלי ההנצחה של משרד הביטחון

היחידה להנצחת החייל

מפעלי ההנצחה של משרד הביטחון

מדינת ישראל ניחנה בזיכרון ארוך וייחודי של הנופלים במערכות ישראל. הזיכרון חי בליבנו תמיד - זהו זיכרון יצוק של שותפות גורל, תחושת הזדהות והכרה בכובד האובדן. הנצחת חללי מערכות ישראל הינה מילוי החוב המוסרי של המדינה לנופלים, שמסרו את חייהם למען הקמתה וקיומה

הנצחת זכרם של הנופלים

​הנצחת זכרם של הנופלים וביסוסה בתודעה הציבורית הם תכלית קיומו ונר לרגליו של אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון.

אגף משפחות והנצחה הוא הגוף הממלכתי במדינה האחראי להנצחת חללי מערכות ישראל. האגף חרט על דגלו להביא לידי ביטוי את הכבוד וההכרה שרוחשת המדינה לבניה, אשר שילמו את המחיר היקר מכל.

הנצחת חללי מערכות ישראל חורגת מגבולות מעגלי השכול הפרטיים - יש לה משמעות ציבורית עמוקה. היגון והשכול הם נחלתם של הקרובים ביותר אל החלל ומהווים חלק מצנעת הפרט. לעומתם, חייב זכרם של החללים להיות נחלתו של הציבור כולו ולהוות מרכיב בזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. 

אגף משפחות והנצחה, באמצעות היחידה להנצחת החייל, מקיים מפעלי הנצחה מגוונים בחומר וברוח, מתוך מטרה להנציח את הבנים ולהנחיל את סיפורי חייהם כמורשת לדורות הבאים.

פעולות ההנצחה שואבות אל תוך זיכרון החברה הישראלית קבוצות שונות בציבור, ומרחיבות את המעגל החברתי המקיף את המשפחות השכולות. כך זכר הנופלים מונצח ונותר משמעותי לא רק במישור האישי והמשפחתי, אלא גם כזיכרון עד לציבור כולו.

מפעלי הנצחה

היחידה להנצחת החייל שוקדת על מפעלי הנצחה שונים לזכרם של הנופלים:

  • אתר האינטרנט "נזכור את כולם" - באתר מופיעים שמותיהם, תאריך נפילתם ומקום מנוחתם של כלל חללי מערכות ישראל. כן מובאים באתר סיפורי חייהם של החללים ותכנים ערכיים נוספים הקשורים בהנצחה וזיכרון.

  • ספרי "יזכור" - איסוף, ריכוז ופרסום סיפורי חייהם של הנופלים.

  • ספרי "גווילי אש"​- ריכוז יצירותיהם וכתביהם של הנופלים ופרסומם.

  • תכנון ותחזוקה של אנדרטאות.

  • פרסומים ליום הזיכרון - לקראת יום הזיכרון  היחידה מפיקה ערכה עם תכנים ייחודים ליום הזיכרון. הערכה מופצת לרשויות מקומיות, למוסדות ציבור לנציגויות בחו"ל, לבתי ספר ולתנועות נוער.​

  • מדבקות "דם המכבים"  - מדי שנה בשנה, לקראת יום הזיכרון, נשלחות  מדבקות דם המכבים  לרשויות המקומיות/אגף החינוך, למועצות האזוריות, לארגונים,  למוסדות ולחברות שונות בארץ ובחו"ל.​

  • היחידה מפיקה מעת לעת פרסומים שונים הנוגעים להנצחה וזיכרון.

  • היחידה מייעצת ומסייעת בנושאי הנצחה - פרטית וקבוצתית - למשפחות ולגופים אחרים.

מפעל ההנצחה ״יזכור״

​​מפעל ההנצחה "יזכור" החל בשנת 1955, עם פרסומו של הספר הראשון שהביא את סיפורי חייהם של החללים שנפלו במלחמת העצמאות. נוסף להיותו "יד" לכל נופל, מהווה מפעל "יזכור" שער אל סיפורי חייהם של חללי מערכות ישראל, אופיים ותכונותיהם.

הכנת הביוגרפיות נעשית באישור המשפחות ובשיתוף מלא. תחום מפעלי ההנצחה והמורשת אוסף את הפרטים על החלל – דמותו, קורות חייו, חינוכו, שירותו הצבאי ונסיבות נפילתו. החומר נאסף ממקורות שונים, שעיקרם פרטים ביוגרפיים שמוסרת המשפחה, דברים שנאמרו או נרשמו על ידי בני משפחת החלל וחבריו, דברי מפקדים וחברים לנשק וכן מכתבים, רישומים ותעודות של צה"ל. כל אלה נערכים לביוגרפיה.

עד היום יצאו לאור תשעה ספרי "יזכור", המתארים את פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במערכות ישראל ממלחמת העצמאות ואילך. כל ספר "יזכור" מהווה המשך לספר שקדם לו:

  • יזכור א׳ - מוקדש לנופלים במלחמת העצמאות בישראל: ט"ז כסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ועד ט' באדר תש"ט (10 במרץ 1949).
  • יזכור ב׳ - מוקדש לנופלים לאחר מלחמת העצמאות עד פרוץ מלחמת ששת הימים: י' באדר תש"ט (11 במרץ 1949) ועד כ"ה באייר תשכ"ז (4 ביוני 1967)​
  • יזכור ג׳ - מוקדש לנופלים מראשיתה של מלחמת ששת הימים, כ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967) עד ליום הזיכרון תשכ"ט (22 באפריל 1969). ​
  • יזכור ד׳ - מוקדש לנופלים מיום ה' באייר תשכ"ט (23 באפריל 1969) עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ט' בתשרי תשל"ד (5 באוקטובר 1973)  (2 כרכים). ​
  • יזכור ה׳ - מוקדש לנופלים ​​מיום פרוץ מלחמת יום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6 באוקטובר 1973) ועד יום חתימת הסכם הכוחות בחזית סוריה, ב' באייר תשל"ד (24 באפריל 1974) (2 כרכים). ​
  • יזכור ו׳ - מוקדש לנופלים מיום ג' באייר תשל"ד (25 באפריל 1974) עד יום הזיכרון תשל"ט (1 במאי 1979). ​
  • יזכור ז׳ - מוקדש לנופלים מיום ה' באייר תשל"ט (2 במאי 1979) עד ליום ט"ז בסיוון תשמ"ה (5 ביוני 1985) (2 כרכים). ​
  • יזכור ח׳ - מוקדש לנופלים מיום י"ז בסיוון תשמ"ה (6 ביוני 1985) עד ליום הזיכרון תשנ"ג (26 באפריל 1993).​
  • יזכור ט׳ - מוקדש לנופלים מיום י"ז בסיוון תשמ"ה (6 ביוני 1985) עד ליום הזיכרון תשנ"ג (26 באפריל 1993).​

בשנת 1989 הושלמה הפקתו של כרך "יזכור" מיוחד להנצחת שמם של מגיני היישוב היהודי בארץ ישראל ושל הלוחמים למען קוממיות ישראל בתקופה שלפני קום המדינה - משנת תר"ך (1860) ועד ליום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947). עבודת התחקיר המקיפה והכתיבה של כרך זה נמשכו כ-10 שנים.

"ישמש ספר זה את הדור הצעיר בלמדו את תולדות התקופה שקדמה להקמת המדינה, ויספר על גבורת ישראל המחודשת אשר הודות לה קמה מדינתנו" – ראש הממשלה דאז מנחם בגין.

אתר ״יזכור״

אתר 'יזכור' הוא אתר הנצחה מיוחד באינטרנט, שהוקם לכבודו של כל אחד מחללי מערכות ישראל, מהתחלת המאבק הציוני בארץ, דרך הקמת המדינה ועד עצם היום הזה. אתר זה הוקם כגלעד לכל אחד מהלוחמים והלוחמות שנפלו בארץ ישראל ומעבר לגבולותיה ולזכר כולם כאחד.

​הכניסה לאתר כמוה כצעידה במסדרונות ארוכים של המוזיאון ההיסטורי והערכי של עמנו הנשקפים מתוך סיפורי חייהם של הנופלים. מסדרונות אלה מובילים אותנו מפרק אחד בתולדות המדינה אל משנהו, וכן בין סיפורים של גבורה, הקרבה, רעות ומסירות נפש.

באתר "יזכור" תמצא כל משפחה שכולה את יקירה, ולמעשה היא השותפה להנצחת זכרו ודמותו האהובה. מדינת ישראל מכבדת את זכרו של כל אחד מהנופלים, נוצרת למשמרת נצח את סיפור חייו ומאפשרת בכך להכיר ולהוקיר את דמותו.

באתר "יזכור" מופיעים שמותיהם, מקום קבורתם, סיפורי חייהם והאנדרטאות שבהן מונצחים הנופלים. באתר קיימים גם תכנים נוספים רבים: מידע על אירועי יום הזיכרון, פרקי קריאה ושירה, אגרות שר הביטחון, המעטפות והבולים המוענקים מדי שנה למשפחות השכולות, מסלול המבקרים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ועוד. בנוסף, ניתן לקבל מידע על החללים בני אותו יישוב, או על חללים הקבורים באותו בית עלמין.

הנכם מוזמנים לכבד ולהוקיר את זכר הנופלים ולבקר באתר יזכור. כל מבקר אשר ייקח עמו זיכרון של לפחות נופל אחד - של שמו, של תמונתו, של עיקרי סיפור חייו ומותו - יהפוך את הזיכרון לזיכרון חי. כל זיכרון כזה הוא עוד חוליה בשרשרת ההנצחה האמיתית, זו שאנו כולנו מחויבים לה.

מפעל הנצחה ״גווילי אש״

​מפעל ההנצחה "גווילי אש" הוא אוסף של דברי פיוט, סיפורים ורשימות, הרהור וחקר, יומנים ואגרות, ציורים וקומפוזיציות מוזיקליות מעזבונם של הנופלים. הספרים נועדו להקים "מצבת כבוד למשוררים לסופרים, לאמנים ולהוגים צעירים שמסרו את חייהם על שחרור המולדת".

​במבוא לאחד מספרי "גווילי אש" כתב עורכו ראובן אבינעם: "הנה הנם גווילי-האש - שרידי נפש של דור-פלאות!".

הקובץ הראשון הופיע ביולי 1952, וחלק לא מבוטל ממנו התבסס על אוסף שריכזה המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד עבור המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון. מאז ועד היום יצאו לאור שבעה כרכים של "גווילי אש".