ביטחון גם בחלל

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הלוויינים המשוגרים לחלל מדי שנה, כמו גם במספר השחקנים הממשלתיים והפרטיים שבבעלותם לוויינים. כתוצאה מכך הופך החלל הקרוב לכדור הארץ בהדרגה לצפוף, והתעורר הצורך לעקוב באופן שוטף ויעיל אחר העצמים השונים הנעים בחלל. 

בחתימה על ההסכם מצטרפת ישראל למהלך אמריקני כולל, שבו שותפות כבר מדינות לא מעטות, בהן בריטניה, דרום-קוריאה, צרפת, קנדה, איטליה, יפן, אוסטרליה, גרמניה וסוכנות החלל האירופי. תמדינות אלה מוגדרות "שוחרות חלל", והן רואות את עצמן אחראיות להבטחת הפעילות השוטפת, הבטוחה ובת-הקיימא בחלל. שיתוף הפעולה בין כל המדינות מאפשר להן לחלוק במידע על תנועת לוויינים ועצמים בחלל, ומגביר את רמת הביטחון בכל הקשור לפעילותם של לוויינים החיוניים לפעולות יומיומיות בתחומי התקשורת, חיזוי, מזג אוויר , ניווט וכד'.​ כמו כן הוא מאפשר לספק מידע חיוני כגון התראות מפני התנגשויות לא רצויות, תזמון שיגורים, דיווחים על הפרעות אלקטרומגנטיות ועוד.

ראש מינהלת החלל, תא"ל (מיל.) אמנון הררי: "ההסכם עם ארה"ב ממצב את ישראל בשורה אחת עם המדינות שרואות עצמן שותפות לדאגה ליציבות בעולם ולביטחון הגלובלי, ויתרום לביטחון הלאומי שלנו".

אדמירל ססיל הייני, מפקד הפיקוד האסטרטגי של צבא ארה"ב, ציין בדבריו את הנחישות של הפיקוד האסטרטגי לשיפור תמונת המצב בחלל, ושיפור שיתוף הפעולה ומתן שירותים למדינות, ארגונים וחברות המפעילות לוויינים בחלל. "אחרי הכל", אמר, "לכולם אינטרס משותף לפעול באופן אחראי, להגביר שקיפות וליצור בכך חלל בטוח, יציב ובר קיימא לאורך זמן".