כנס דיפנסטק 2025

ראש מו״פ במפא״ת שבמשרד הביטחון, תא״ל בני אמינוב, נאם בכנס והתייחס לאתגר הרחפנים בגבולות: "בעיית הרוק"ק (רום קרוב לקרקע) היא דוגמה לבעיה שדורשת ממערכת הביטחון שינוי בשיטות העבודה שלה - מענה בקבועי זמן מהירים, התפתחות ספירלית, האצת ניסויים תוך כדי תהליך הפיתוח וחיבור בין חברות דיפנסטק קטנות לחברות ביטחוניות גדולות".

"אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון. בשבועות האחרונים השגנו פריצת דרך טכנולוגית בסוגיית גילוי רחפני האויב ואנו עמלים על פתרונות היירוט באמצעות רחפנים, המאפשרים מענה לתרחישי נחילים תוך האצה של נשקי אנרגיה חדשים".

"האויב ממשיך בתחרות הלמידה. זה מפנה אותנו לפתח פתרונות רובוסטים וזוהי החוזקה של נשקי אנרגיה. הייחודיות שלהם מאפשרת לנו להתמודד גם עם ה- unknown unknown (מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים)".

הדיקנית לחדשנות באוניברסיטת MIT, פיונה מארי: ״כשאני מלמדת על חדשנות, אני משתמשת בישראל כמקרה בוחן, כי יש פה אירועים אמיתיים של הגנה עצמית ולא רק ענייני בטחון פנים. כשאתה נמצא בקונפליקט תמידי אתה לא יכול להיות איטי. בישראל, חדשנות היא חיונית. משרדי הגנה בעולם מנסים להתחקות אחר כך, אבל בלי החשש הקיומי, הרוח נמצאת אבל הביצוע פחות חזק.״

״יוון וישראל הן הגבול של העולם המערבי ואין לנו אפשרות אלא לעבוד יחד״ - Pantelis Tzortzakis, מנכ"ל המרכז ההלני לחדשנות הגנה של יוון

צילום: לנס הפקות

ראש מנהלת AI ואוטונומיה במפא״ת שבמשרד הביטחון, ירון שריג, בהופעה ראשונה בכנס דיפנסטק: "המלחמה הזו היא מלחמת הרובוטים הראשונה. במלחמה רתמנו את כלל האקוסיסטם הביטחוני ושילבנו בשדה הקרב עשרות אלפי כלים. מלהקות רחפנים ועד רובוטיקה קרקעית מתמרנת בתפוצה רחבה". 

"מנהלת AI ואוטונומיה, בשילוב עם צה״ל, האיצה פיתוחים חדשניים של סטארטאפים, חברות בטחוניות וגופי מחקר, במטרה לשלבם בשדה הקרב ולשמר את היתרון היחסי ביבשה, באוויר ובים".

"אנחנו רק בתחילתה של המהפיכה. בשנים הקרובות, לאור הצורך ההולך וגובר, נגדיל משמעותית את הסד״כ הרובוטי. הרובוטיקה מהווה חוליה מקשרת משמעותית לעולמות AI, שבהסתכלות קדימה ישולבו בכל אמצעי לחימה ובעשייתו של כל חייל״.

ראש מנהלת המרכבה והרק"מ, מנת״ק, שבמשרד הביטחון, תא״ל אורן גיבר: ״אנחנו ממציאים מחדש את התפקיד המרכזי של פלטפורמות הלחימה היבשתיות כהיערכות לעימותים עתידיים, שצפויים להיות מורכבים וקטלניים. אנחנו פועלים להכניס מערכות רובוטיות לטנקים שמאפשרות שיתוף מידע בין טנקים, מה שיאפשר מעגל מבצעי בשלמותו. אנחנו נמשיך לפתח ולפעול כדי להגיע למקומות האלה".
 
"אחת הדרכים לעשות את זה היא לעבור לשימוש במוצרי מדף, לשלב צבאי לצד אזרחי-צבאי, כלים לא מאוישים לצד כלים מאוישים, במבנה לחימה מתקדם שמאפשר להביא לקצה המבצעי תפוקות מבצעיות עצומות. כך, אני שואף לעשות אצלנו במנת״ק".

"אנחנו מדברים על מערכות במשקל עשרות טונות, שתפעולן בשטח בנוי ומורכב מהווה אתגר משמעותי. הצוותים שלנו מצאו עצמם פועלים בתנאים קשים ביותר, כשמתחתיהם מנהרות טרור. להפעיל מערכת הגנה אקטיבית ביעילות מלאה בסביבה אורבנית זה משהו מורכב במיוחד".

"בזמן הלחימה האקטיבית, מערכת ‘מעיל רוח’ – שהייתה בפיתוח במשך שנים - הוכיחה את עצמה והצליחה להגן על הכוחות והלוחמים שלנו. הבנו שאנחנו חייבים לפתח מערכות גמישות שמסוגלות להסתגל מהר. זה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים אליו כשאנחנו מדברים על המצאה מחדש של הרכבים המשוריינים שלנו. האתגר שלנו הוא להבטיח כי גם בעתיד ניתן יהיה להצטייד בכלים מתקדמים, בכמויות גדולות ובאיכויות טובות יותר אך במחיר נמוך".

ד"ר גל הררי, CTO במפא"ת: "הסערה המושלמת של החדשנות הטכנולוגית - שילוב הדיפנסטק, הבינה המלאכותית, הקוונטים והשבבים, מזינה דור חדש של פלטפורמות ביטחוניות חכמות ומהווה מנוע מכריע לעוצמתנו הצבאית".

"מלחמת השבבים העולמית היא חזית נוספת במערכות הלחימה המורכבות שישראל מנהלת ולכן כחלק מאסטרטגיית משרד הביטחון עלינו להבטיח עצמאות ועליונות טכנולוגית. זו הסיבה שיצאנו לדרך עם תכנית 'כחול-לבן' להתעצמות ועליונות תעשיית הרכיבים הישראלית. במהלך המלחמה, כחלק מהתכנית, הוצאנו הזמנת ענק של מאות מיליוני שקלים לייצור ופיתוח גלאי IR תרמיים מתקדמים, על מנת להביא את הדור הבא של יכולות מודיעין, אש וציד מטרות".

"פיתוח הטכנולוגיות האלו, הן שיבטיחו את היתרון האסטרטגי של ישראל ויכריעו את פני המערכה הבאה בחלל, באויר, ביבשה, בתת-הקרקע ובמרחב הדיגיטלי״.

ראש מנהלת החלל במפא״ת, אבי ברגר בכנס דיפסנטק: ״מערך הלווינות הישראלי היה שותף מלא בכל הפעילות המבצעית לפני, במהלך ואחרי מבצע ׳עם כלביא׳. לאורך 12 ימי המלחמה נאספו עשרות מיליוני קמ"ר באיכות גבוהה מאוד, ביום ובלילה, נבנו מטרות חלקן בזמן אמת וסופקה תקשורת חיונית ומכרעת בזמינות גבוהה לצורך תמיכה במבצעי התקיפה באופן חשאי ללא סיכון כוחותינו".

"המלחמה עם איראן חידדה עוד יותר את ההבנה, שמדינת ישראל חייבת להרחיב את עליונותה בחלל. האסטרטגיה שלנו היא שבכל נקודה במזרח התיכון שעליה נצביע - יכולות חלל ישראליות יהיו ויאספו, בכל שעה ומזג אוויר. החלל הוא מרכיב מכריע בהבטחת חופש הפעולה של צה״ל״.

רמ״ח תוכ"ן (תכנון, כלכלה וניתוח מערכות) במפא״ת שבמשרד הביטחון, אל״מ ישי כהן בכנס דיפסנטק: "זה אתגר גדול להגיע למקום הראשון, אבל אתגר עוד יותר גדול להישאר במקום הראשון. אקוסיסטם הדיפנסטק שהתעצב במלחמה הוא מוביל עולמי בחדשנות ובטכנולוגיה וחובה עלינו להמשיך לפתח אותו ולשמר את ההובלה".

"העדות לאקוסיסטם משגשג ומתפתח היא ההשקעות הפרטיות בתחום. השנה, לראשונה, ההשקעות הפרטיות בסטרטאפים ביטחוניים עברו בפער את ההשקעה הממשלתית. זה סימן לאמון של המשקיעים בשוק המתפתח, לא רק ביטחונית אלא גם כלכלית וזה מפתח לחיזוק הביטחון והכלכלה של מדינת ישראל. שניהם שלובים זה בזה".

"החברות שהתקשרו איתנו גייסו או עשו אקזיט בשנה האחרונה בהיקף של יותר מ-1 מיליארד דולר. הצעד הזה נעשה בשיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי שמספק חדשנות ופתרונות למערכת הביטחון לצד תועלת כלכלית משמעותית לשוק הפרטי".

"לאור כל אלו - בשנה הבאה נקצה אחוז דו-ספרתי מתקציב המו"פ שלנו לפעילות עם סטרטאפים וחברות קטנות ובינוניות״.

רמ״ח נוירוטכנולוגיה במפא״ת, ד״ר אלונה ברנע: ״מה שהשתנה בשנתיים האחרונות הוא היקף חסר תקדים של נפגעים נפשיים - קריסות מנטליות הפכו לתופעה לאומית. הכלים שעמדו לרשותנו כבר לא מספיקים, ולכן אנחנו מובילים את עולם הדיפנסטק גם לתחומי הנפש והראש.״

״לפני ה-7 באוקטובר, התמקדנו בשילוב בין בינה מלאכותית למוח האנושי. מאז המלחמה, תיעלנו את היכולות האלה לחיזוק החוסן הנפשי. מספר הסטארטאפים בתחום זינק מעבר לציפיות - גילינו שבריאות הנפש רלוונטית כמעט לכל חברה שאנחנו עובדים איתה, מה שמאפשר לנו להתאים טכנולוגיות קיימות לפתרונות בתחום.״

״אנחנו חושבים מחדש על הדרך שבה מטפלים ומונעים פוסט-טראומה, ושואפים ליצור שינוי ברמה האישית והלאומית גם יחד. חשוב להדגיש: הטכנולוגיות לא באות להחליף מטפלים, אלא להרחיב את טווח ההגעה. בינה מלאכותית וביג דאטה יהוו כלים להפקת תובנות מעמיקות מתהליכי טיפול, לזהות דפוסים חדשים, ולאפשר למטפלים לשפר את איכות הטיפול ולהגיע ליותר אנשים שזקוקים לכך.״

בין המשתתפים הבולטים בכנס דיפנסטק: מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא״ל (מיל׳), ד"ר דניאל גולד, יו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל בני אמינוב, ראש מנהלת החלל במפא״ת, אבי ברגר, אלוף (מיל׳) ניצן אלון, דיקנית באוניברסיטת MIT, פיונה מארי, סגן ראש ה-DIU האמריקאי והממונה על טכנולוגיות מפציעות, מייק דוד, שותף בקרן סאקויה העולמית, שון מגוייר, נציג חברת Rheinmetall, כריסטיאן סטיינבורן ובכירים רבים נוספים מרחבי הארץ והעולם.