מתנדבי חו"ל מוכנים לגיוס

להבדיל מבני הנוער הישראלים, שעבורם הגיוס לצה"ל הוא מהלך טבעי לאחר סיום לימודי התיכון, לעולים חדשים ומתנדבי חוץ לארץ (מח"ל) אין לרוב מספיק מידע, כלים ושליטה בשפה העברית כדי להתמודד עם השירות הצבאי. כדי לתת מענה לצורכיהם הייחודיים חבר אגף ביטחוני-חברתי לאגף צעירים במשרד העלייה והקליטה, ויזם את תוכנית ההכשרה לגיוס בשיתוף עם המכינות הקדם-צבאיות ותוכניות אופק.  

תוכנית ההכשרה של מח"ל אורכת כחודש, ובמסגרתה ניתן מענה לארבעה תחומים עיקריים: חיזוק ושיפור רמת העברית של המתגייסים בעזרת מש"קיות הוראה ובמסגרת אולפן; הכנה פיזית ומנטלית כולל התמודדות עם מצבים בשירות, ביקורים ביחידות צה"ל, למידה על תנאי השירות, הזכויות ועוד; היכרות עם החברה הישראלית וחיזוק הזהות היהודית-ציונית; והכרת הארץ באמצעות טיולים וביקור באתרי מורשת ומוזיאונים שונים.

משתתפי התוכנית מגיעים מרחבי העולם, ובמחזור האחרון למדו זה לצד זה נעמי מקנדה, שהחליטה לוותר על קריירה אולימפית בג'ודו כדי להתגייס; גי'אני מצרפת, שהמצב בפריז הוביל אותו להצטרף לאביו ואחיו שכבר נמצאים כאן; קיי האמריקאי שאמו הנוצריה התגיירה בעקבות נישואיה השניים והוא בחר להתגייר גם ואפילו אוסטרלית אחת - רבקה - שהגיעה לארץ לתוכנית ״מסע״ של 5 חודשים מטעם הסוכנות היהודית, המשיכה ל״מרווה״ ואחר כך למכינת ״קול עמי״ שם גיבשה את ההחלטה להתגייס, ואז נאלצה לשכנע את הוריה שייתנו לה לחזור לעשות מח"ל.

אודי דרור, ראש תחום גיוס ומטה באגף: "המטרה שלנו היא שהשירות הצבאי של הצעירים הללו יהיה מוצלח ככל האפשר, ותוכנית ההכנה תורמת לכך באופן משמעותי ומעניקה להם את הכלים הנחוצים הן להצלחה בשירות הצבאי והן להשתלבותם בחברה הישראלית".

"מרגש לראות את בני הנוער היהודים מהתפוצות שבחרו לעזוב את בני משפחותיהם, חבריהם ועיסוקיהם ולהתנדב לצה"ל כדי להגן על מדינת ישראל", אמר עמיקם סבירסקי, ראש האגף הביטחוני חברתי. "זה לא מובן מאליו, ועל כך מגיעה להם הערכה רבה".

לאתר מח"ל (Mahal)