רבין ב-92: לא יהיה בסדר

"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה", אמר רבין בנאום שאותו נשא בטקס סיום מחזור של ביה"ס לפיקוד ומטה ב- 27.10.92. "זהו צירוף שתי המלים 'יהיה בסדר'. צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה'יהיה בסדר' מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה'יהיה בסדר', אותה טפיחת כתף חבר'מנית, אותה קריצת עין, אותו 'סמוך עלי', הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה".

הנאום חושף צדדים באישיותו הייחודית של רבין ז"ל, בין היתר תחושת האחריות הגדולה שהובילה אותו לשינוי המשמעותי בקריירה הפוליטית שלו – החתירה להשגת שלום כלל אזורי.  "מה אני רואה לעצמי זכות וחובה לתבוע מכם? בראש ובראשונה – אחריות", אמר לבוגרי הקורס. "נותנים בידיכם גורל חיי אנשים אחרים. נותנים בידיכם מסגרות ארגוניות גדולות ביותר, שאנשים בעלי ניסיון של עשרות שנים לא זוכים להיות אחראים לדומות להן. נותנים לאחריותכם ציוד לחימה ששווה עשרות מיליונים, מאות מיליונים. ואנחנו, שנותנים בידיכם את הסמכות והאחריות לחיי אנשים, לחיי הבנים והבנות שלנו, שמים בכם את מבטחנו, אחרי שהוכחתם יכולת וצברתם ניסיון. האחריות שלכם היא מוחלטת. אין לכם אל מי להביט מאחוריכם. האחריות נעצרת אצלכם. אין כבדה וחשובה יותר מאחריותכם לחיי האחרים".

ביום הזיכרון ה-19 להירצחו של רבין, שצוין השנה ב-5 בנובמבר, התקיים, כמדי שנה, טקס אזכרה ממלכתי לזכרו בהר הרצל, במעמד משפחת רבין, נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיאת ביהמ"ש העליון, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. השנה התקיימו בכיכר רבין בתל אביב שתי עצרות זיכרון – אחת ב-1 בנובמבר ואחת ב-8 בנובמבר.