מאז פרוץ המגיפה, בחנה מפא"ת עשרות רבות של טכנולוגיות זיהוי וגילוי. חלקן הבשילו ועמדו בהצלחה בניסויים בארץ, אך על מנת להשלים את המחקר ולהוכיח את יעילותן, יש לנסות אותן על היקף רחב של נבדקים וחולים מאומתים, ניסויים שקיים קושי לבצע במדינת ישראל בזמן קצר. שיתוף הפעולה בין ישראל להודו יאפשר למשלחת לאסוף עשרות אלפי דגימות בתוך עשרה ימים בלבד ולהעבירן לפיענוח במערכות מחשב מבוססות בינה מלאכותית. דיגום מאסיבי זה יאפשר לקצר תהליכים ולקדם את אישור הטכנולוגיות. כל הבדיקות יתוקפו בעזרת בדיקת PCR.
בשנים האחרונות יחסי ישראל-הודו הפכו ל"שותפות אסטרטגית". כבר מתחילת משבר הקורונה סיכמו המדינות על הגשת סיוע הדדי ועל שיתוף פעולה טכנולוגי ומחקרי. ממשלת הודו מעמידה לטובת הניסוי צוות מקומי, המונה כ-100 אנשי מקצוע לתמיכה בפעילות ועשרות רבות של אנשים בשלב הקמת מתחמי הבידוק, שיתופעלו במשותף ע"י צוותים ישראלים והודים. במסגרת שיתוף הפעולה הזה תשלח ישראל להודו יחד עם המשלחת גם טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך, שנתרמו על ידי משרד החוץ והמגזר הפרטי ונועדו לסייע להודו להתמודד עם משבר הקורונה החריף במדינה. עוד יהיו על הטיסה מכונות הנשמה המיוצאות להודו באישור חריג.
ארבע הטכנולוגיות שייבדקו בהודו הן: ניתוח גלי קול, בדיקת ינשוף-זיהוי מבוסס גלי טרה-הרץ, זיהוי איזותרמי ובדיקת חומצות פוליאמיניות. המשותף לכולן הוא היכולת לאבחן את נוכחות הנגיף בגוף בצורה מהירה, לפעמים תוך דקות ספורות. פיתוח יכולות אבחון הוא יעד לאומי של ישראל ושל מדינות רבות בעולם, שכן זוהי הדרך היעילה ביותר לקטוע שרשראות ההדבקה, למנוע בידוד ממושך ולאפשר פתיחה מחודשת של הכלכלה העולמית.
המשלחת הישראלית מונה כ-20 איש (משהב"ט, צה"ל, משרד הבריאות והתעשיות הרלוונטיות). בראשה יעמדו שגריר ישראל בהודו, ד"ר רון מלכא, ונספח צה"ל ומשרד הביטחון בהודו, אל"ם אסף מלר. המשלחת תובל מקצועית ע"י פרופ' נתי קלר, מומחה למחלות זיהומיות במרכז שיבא תל השומר, ואיתי גורדון, ראש תחום החדשנות במשרד הבריאות. לצד אנשי מפא"ת יצטרפו למשלחת גם מהנדסים ומפתחים מהחברות שפיתחו את טכנולוגיות האבחון החדשניות.
