Close search

עברי, דבר עברית!

ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון היה מעריץ מושבע של השפה העברית. כבר כילד בן 14 הקים בפלונסק יחד עם שני חברים את אגודת "עזרא", שמטרתה היתה להחיות את השפה העברית ולהכין את החברים בה לעלייה לארץ. חברי האגודה התחייבו לדבר בינם לבין עצמם בעברית בלבד, ופעלו להפצת השפה בקרב צעירי העיירה.

לימים, כשעלה ארצה ותפס תפקידים בכירים בהנהגת היישוב המתפתח, המשיך לפעול למען הפצתה וקידומה של העברית בישראל, וכשהגיע זמנו לעמוד בראש המדינה הצעירה לא שכח לרגע את מחויבותו הוותיקה. בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מתויקים עשרות מכתבים בנושא, המשקפים היטב את תשוקתו של שר הביטחון וראש הממשלה לשפת הקודש. לרגל יום הלשון העברית, שמצוין היום, ליקטנו עבורכם כמה אנקדוטות מתכתובות אלה.

כך, למשל, כשקיבל באחד הימים דוח החתום על ידי רב סרן גולדנצווייג, מיהר בן גוריון לכתוב לרמטכ"ל שהוא מציע לרב הסרן  "בכל הכבוד והרצינות לשנות שמו לשם עברי. רב הסרן ייתכן שיצטרך להופיע בשם צה"ל, ולא ראוי שבשם צבא ישראל יופיע איש שיחשבו אותו לגרמני".

במקרה אחר, הוציא המזכיר הצבאי דאז נחמיה ארגוב מזכר בשמו של בן גוריון לרמטכ"ל, והוא הוא כותב כי  "נטצוויתי על ידי שר הביטחון לבקש את סרן גורודינסקי, הנזכר בשאילתה, להחליף שמו לעברי, באם הדבר ניתן".

בשלב מסוים הפך בן גוריון לפחות מנומס ויותר נחרץ, וביקש מהרמטכ"ל להודיע "לכל החילות שמכאן ולהבא לא יישלח שום קצין לחו"ל בתפקיד ייצוג אם לא יהיה לו שם משפחה עברי".

לרמטכ"ל חיים לסקוב, לעומת זאת, התיר בן גוריון לשמור את שם משפחתו, וכשקיבל על כך מכתב תלונה, הסביר למתלונן כי הדבר נובע מבקשתו של לסקוב לשמר את זכר אביו שנפטר, ו"כיבוד אב קודם לשינוי שם עברי". עם זאת, מיהר להדגיש כי הסיומת "וב" מעניקה לשם משקל עברי, כמו בשם "ארגוב" ולכן יש כאן גם נסיבות מקילות.

לאחר זמן מה החל בן גוריון לקבל פניות שונות בנושא. באחת פעמים כתב צעיר חיפאי לשר הביטחון "שמעתי כי הינך יכול לייעץ בעברות שמות לועזיים. הריני פרח טיס ולכן ברצוני לעברת את שם משפחתנו שהוא זוננשיין. אודה לך מאוד באם תייעץ לנו בשם עברי לזה".  לבחור אחר שפנה אליו, בשאלת השם גדנסון, הציע לעברת את השם לבן-גדי – " היה מלך בישראל עשר שנים בשם מנחם בן-גדי".