סמכויות הנציב

מינוי הנציב

הנציב הוא אזרח, המתנה לתפקידו על-ידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

​אי תלות

על-פי חוק, אין על הנציב מרות בענייני מילוי תפקידו זולת מרותו של הדין.

​דרכי בירור

החוק קובע כי הנציב רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה ואין הוא קשור להוראות שבסדרי דין או בדיני ראיות.

על הבירור בפני הנציב

על הבירור בפני הנציב ובפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט - 1968, בשינויים לפי העניין; המדובר בסעיפים שעניינם סמכותו של יושב-ראש ועדת חקירה בכל הנוגע לזימון עדים וגביית עדויות.

פקודת המטה-הכללי 33.0336 (להלן: פקודת המטכ"ל) משלימה את הוראות החוק ומטילה חובה על כל חייל בצה"ל להיענות להזמנה לעדות מטעם הנציב או לדרישה להצגת מסמכים וכן מטילה הפקודה חובה על מפקדי היחידות לאפשר לנציב או למי שהוסמך לכך על-ידו לבקר ביחידה צבאית או להשתמש במתקניה, לצורך בירור קבילה.

פקודת המטכ"ל קובעת עוד, כי חייל לא יעשה דבר שיש בו כדי למנוע, לעכב או להפריע בהגשת קבילה לנציב או בהעברתה או בבירורה של קבילה כזו.

תוצאות הבירור והמלצות הנציב

כאשר הנציב מגיע למסקנה, כי קבילה היא מוצדקת, הוא מוסר על כך הודעה לקובל, לאדם שקבלו עליו, למפקדו של אותו אדם ולבעל-התפקיד שהרמטכ"ל הסמיכו לכך - כיום, בעל-התפקיד המוסמך הוא ראש-מטה אגף כוח אדם (להלן: רמ"ט אכ"א).

הנציב רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון הליקוי שעלה בבירור הקבילה וכן על הדרך לתיקונו. על רמ"ט אכ"א להודיע לנציב בהקדם ולא יאוחר מחודשיים מיום קבלת ההודעה על הצעדים שננקטו.

פקודת המטכ"ל משלימה את הוראות החוק וקובעת, כי מפקדי צה"ל יתקנו את הליקוי עליו הצביע הנציב בהודעתו; הימנעות מתיקון הליקוי שעליו הצביע הנציב מחייבת אישור של הרמטכ"ל, לאחר קבלת חוות-דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי.

המלצות הנציב הינן מגוונות ומותאמות לממצאי הבירור ומסקנותיו, להלן סוגי ההמלצות העיקריות הנובעות מקבילות מוצדקות:

"סעד" לקובל: בקבילות שבמסגרת בירורן נמצא כי נמנעה מהקובל הטבה, זכות וכיוצא בזה, המגיעה לו - שלא כדין או משיקולים שאינם ענייניים או שהם חורגים ממתחם הסבירות, אזי, קמה לנציב הסמכות למתן סעד אישי לקובל על ידי המלצה הרלוונטית לעניינו.

המלצות אישיות: בקבילות אשר במסגרתן נמצא ליקוי בהתנהגותו או בתפקודו של מפקד או בעל-תפקיד אחר, שכנגדו הוגשה הקבילה (להלן: הנקבל), רשאי הנציב להמליץ גם על נקיטת צעדים כלפיו. חומרת הצעדים בהמלצה מסוג זה, נעשית בכובד ראש לאור מידת החריגה הנורמטיבית והערכית במקרה הנדון ובהתחשב בצעדים שננקטו כלפי הנקבל על ידי מפקדיו הבכירים במסגרת תחקור האירוע אל מול הנציבות, במהלך בירור הקבילה.

אינדיקציית נקח"ל: מדובר בהמלצה אישית כלפי נקבל אשר הינה ייחודית וייעודית לשיקול דעתו של נציב קבילות החיילים. ייסודה של המלצה זו בתחילת שנת 2005, עת, נוספה לקבוצת "ההמלצות האישיות" האפשרות לתעד את הקבילה המוצדקת ברישומי הצבא הממוכנים אודות הנקבל, במקרים המתאימים. זאת, על מנת שניתן יהיה לתת את הדעת לתוצאות הקבילה ולמסקנות הנציב כאשר שוקלים גורמי הסגל ומקבלי ההחלטות בצבא האם להאריך את שירותו של הנקבל או לקדמו או לאפשר לו תמריץ כזה ואחר במסגרת שירותו.

המלצות מערכתיות: במהלך בירור הקבילה, פעמים רבות, מתגלה סוגיה מערכתית "חוצה צבא" אשר רלוונטית לא רק לחייל הקובל אלא לאוכלוסייה שלמה אשר הנסיבות נשואות הקבילה חלות גם בעניינה. אי לכך, ומתוך ההכרה באחד מתפקידיו של נציב קבילות חיילים לתיקון ליקויים "רוחביים" בצבא ממליץ הנציב על בחינת הליקוי באופן מערכתי כולל לצורך מתן פתרון הולם לכלל האוכלוסייה הנפגעת. בכך, מביאה נציבות קבילות החיילים לשינוי ותיקון ליקויים, גם במקום בו לא הכירו חיילים רבים, כי הם נפגעים בו.

העברת קבילה לפרקליט הצבאי הראשי: כאשר בירור הקבילה מעלה חשד שנעברה עבירה, מודיע על כך הנציב לפרקליט הצבאי הראשי, המוסמך להורות על פתיחת חקירה על-ידי המשטרה הצבאית החוקרת.

חובת הסודיות

מוסד נציב קבילות החיילים נמנה על מוסדות האומבודסמן (גוף המטפל בפניות ותלונות) במדינת ישראל; המוסד הוקם על-ידי הכנסת בשנת 1972, עת הוסף חלק י"א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955 (להלן: החוק) המסמיך אותו לתפקידו זה.

מינוי הנציב

הנציב הוא אזרח, המתמנה לתפקידו על-ידי שר הביטחון, בהתייעצמות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

אי תלות

על-פי חוק, אין על הנציב מרות בענייני מילוי תפקידו זולת מרותו של הדין .

החוק קובע, כי הנציב וכל אדם אחר, שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל תפקידם ולא לגלותה, אלא בביצוע המוטל עליהם בחוק.

דין וחשבון

החוק קובע, כי הנציב יגיש לשר הביטחון ולוועדת החץ והביטחון של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תקלות. במסגרת הדו"חות משוקפים עיקרי פעילות נציבות קבילות החיילים והליקויים המהותיים שמצא הנציב בצה"ל בשנה נשואת הדו"ח, לרבות דוגמאות לקבילות בנושאים שונים.

הגנה על הקובל ועל מי שהוגשה נגדו קבילה כוזבת

פקודת המטכ"ל קובעת, כי מפקד לא יעשה מעשה (או ימנע מעשיית מעשה) שיש בו (או באי עשייתו) כדי לפגוע בחייל כתוצאה מהגשת קבילה. כמו כן, תוכנם של דברים, שרשם קובל בקבילה או דברים שמסר תוך כדי בירורה בנוגע לקבילה, וכן קבילה שנמצאה בלתי מוצדקת - לא יהוו עילה לצעדים פיקודיים או משפטיים כלפי הקובל.

כחריג לכך, ובמטרה למנוע שימוש לרעה באפשרות של הגשת קבילה, קובעת הפקודה, כי ניתן יהיה לנקוט כלפי קובל צעדים פיקודיים או משפטיים כאמור, אם הנציב מצא, כי המדובר בקבילה שהיא כוזבת בזדון והודיע על-כך לפרקליט הצבאי הראשי, שאישר את נקיטת הצעדים האמורים.