Toggle navigation הנצחה ומורשת היכל הזיכרון הממלכתי יזכור המוזיאונים של משרד הביטחון המוזיאונים של משרד הביטחון מוזיאון בית השומר - כפר גלעדי מוזיאון אסירי המחתרות בעכו מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה מוזיאון בית הגדודים מוזיאון ההגנה בתל אביב בית הפלמ"ח בתל אביב מוזיאון האצ"ל בתל אביב - בית ז'בוטינסקי מוזיאון האצ"ל בתש"ח ביפו מוזיאון לח"י בתל אביב מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים מורשת ברשת - פעילויות פנאי של מוזיאוני משהב"ט מפעלי ההנצחה מפעלי ההנצחה של משרד הביטחון היחידה להנצחת החייל מפעל ההנצחה "יזכור" אתר "יזכור" המועצה הציבורית להנצחת החייל גווילי אש גלעד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לכל הכתבות באתר "עסק הביש" – מסמכים נדירים נחשפים פרס בקריית ההדרכה: "צריך לחלום בגדול" מחבקים כל השנה: אפליקציה להנצחת הנופלים עדויות מפקדי צה"ל לאחר ששת הימים נחשפות "עסק הביש": ג'יבלי מבקש לפרוש 50 שנה לששת הימים - עדותו של הרב גורן פסח במוזיאונים של משרד הביטחון היכל הזיכרון הממלכתי נחנך 27 שנה למלחמת המפרץ - הדילמה של ישראל לזכרו של חיים גורי 40 שנה לביקור סאדאת: ישיבת המטכ"ל נחשפת ליברמן: "נפרדים בכאב מהול בגאווה מאיש הצללים" בן גוריון: "אישה בממשלה - חובת כבוד" פסח במוזיאונים של משרד הביטחון השר ליברמן הדליק את הנר הראשון באתר 'יזכור' שר הביטחון בקרית שאול: כאן כולנו מחנה אחד מוזיאון ההעפלה אירח את מפקד בסיס יפו בדימוס "עסק הביש" – מסמכים נדירים נחשפים >שתף בפייסבוק שתף בפייסבוק שתף בטוייטר שתף בטוייטר שתף בגוגל+ שתף בגוגל+ שלח בג'יימל שלח בג'יימל הוסף למועדפים הוסף למועדפים שלח בדוא"ל שלח בדוא"ל Facebook Twitter Google+ 11/05/2015 מערכת אתר משרד הביטחון טקסט מודגש עליון61 שנה עברו מאז פרשת "עסק הביש" - הסתבכותו הטרגית של "מבצע סוזאנה" ונפילת רשת אנשי המודיעין הישראלית בידי שלטונות מצרים. לצד השאלה שהובילה את כל הדיונים בפרשה – מי נתן את ההוראה? - ישנן שאלות רבות הנוגעות למעורבותם של אישים נוספים בטיוח העובדות וכן באשר להתנהלותו של המבצע המודיעיני עצמו, שסבלה משורה ארוכה של כשלים. טקסט ראשיהשבוע פירסם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון שורה של מסמכים הנוגעים לפרשה, בהם קטעים מיומנו של נחמיה ארגוב, שהיה מזכירו הצבאי של דוד בן-גוריון, וכן פרוטוקול של פגישה שנערכה בין שר הביטחון דאז, פנחס לבון, לבין ראש אמ"ן בנימין גיבלי – שתי דמויות מרכזיות בפרשה. המסמכים מספקים נקודות מבט חדשות על ההתרחשויות ומאפשרים לעמוד על מערכות היחסים ששררו אז בצמרת השלטון ובין המעורבים בפרשה. ארגוב, שמביע הערצה רבה לבן גוריון, מאשים את לבון ביומנו ומטיל עליו את האחריות לפרשה: "מדוע מותר לו לאיש איום זה לחלוש על קיומנו ועל חיי ילדינו? הרי איש זה ממיט אסון אחר אסון על מערכת ההגנה, מערכת המוסר ועל מערכות ישראל, ומי יגיד – הרף?" ואילו בן גוריון מצוטט כאילו ענה לארגוב: "זה לא היה מעניינו של שר הביטחון להחליט על כך. זאת היא שאלה פוליטית ולא ביטחונית...הוא הרי מקובל כאיש פיקח; כיצד הגיע לשיקול והחלטה כה טיפשיים?". עם זאת, בפרוטוקול הפגישה שנערכה בין לבון לבין גיבלי מטיל לבון את מלוא האחריות על גיבלי ואף מאשים אותו שמסר לו מידע שקרי וניסה להטעות אותו: "אבל אני מגיע פה לנקודה העיקרית, לתאריך של ה-16. בנימין, אני מודיע לך עכשיו באופן הרשמי ביותר, שב-16 ביולי 1954 לא התקיימה שום שיחה בינינו ויש לי על זה עדויות של כל משתתפי הישיבה...". אחר כך אומר לבון בפירוש "וכאשר ב-16 נתת את ההוראה – לא היתה לך שום סמכות למתן הוראה". גיבלי טוען לאורך הפגישה כי לבון הוא שנתן לו את ההוראה להפעיל את החוליות, אולם בסופו של דבר אומר ללבון "טוב, אני מקבל עלי את הדין הזה, בסדר". בין המסמכים שנחשפו השבוע גם השתלשלות האירועים כפי שהעלה אותה על הכתב מרדכי בנצור, מפקד יחידה 131 שביצעה את הפעולה, וכן דוח של ישיבת מטכ"ל שהתנהלה בנושא.