Toggle navigation הנצחה ומורשת היכל הזיכרון הממלכתי יזכור המוזיאונים של משרד הביטחון המוזיאונים של משרד הביטחון מוזיאון בית השומר - כפר גלעדי מוזיאון אסירי המחתרות בעכו מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה מוזיאון בית הגדודים מוזיאון ההגנה בתל אביב בית הפלמ"ח בתל אביב מוזיאון האצ"ל בתל אביב - בית ז'בוטינסקי מוזיאון האצ"ל בתש"ח ביפו מוזיאון לח"י בתל אביב מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים מורשת ברשת - פעילויות פנאי של מוזיאוני משהב"ט מפעלי ההנצחה מפעלי ההנצחה של משרד הביטחון היחידה להנצחת החייל מפעל ההנצחה "יזכור" אתר "יזכור" המועצה הציבורית להנצחת החייל גווילי אש גלעד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לכל הכתבות באתר "עסק הביש" – מסמכים נדירים נחשפים פרס בקריית ההדרכה: "צריך לחלום בגדול" מחבקים כל השנה: אפליקציה להנצחת הנופלים עדויות מפקדי צה"ל לאחר ששת הימים נחשפות "עסק הביש": ג'יבלי מבקש לפרוש 50 שנה לששת הימים - עדותו של הרב גורן פסח במוזיאונים של משרד הביטחון היכל הזיכרון הממלכתי נחנך 27 שנה למלחמת המפרץ - הדילמה של ישראל לזכרו של חיים גורי 40 שנה לביקור סאדאת: ישיבת המטכ"ל נחשפת ליברמן: "נפרדים בכאב מהול בגאווה מאיש הצללים" בן גוריון: "אישה בממשלה - חובת כבוד" פסח במוזיאונים של משרד הביטחון השר ליברמן הדליק את הנר הראשון באתר 'יזכור' שר הביטחון בקרית שאול: כאן כולנו מחנה אחד מוזיאון ההעפלה אירח את מפקד בסיס יפו בדימוס עברי, דבר עברית! >שתף בפייסבוק שתף בפייסבוק שתף בטוייטר שתף בטוייטר שתף בגוגל+ שתף בגוגל+ שלח בג'יימל שלח בג'יימל הוסף למועדפים הוסף למועדפים שלח בדוא"ל שלח בדוא"ל Facebook Twitter Google+ 12/01/2015 מערכת אתר משרד הביטחון טקסט מודגש עליוןראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון היה מעריץ מושבע של השפה העברית. כבר כילד בן 14 הקים בפלונסק יחד עם שני חברים את אגודת "עזרא", שמטרתה היתה להחיות את השפה העברית ולהכין את החברים בה לעלייה לארץ. חברי האגודה התחייבו לדבר בינם לבין עצמם בעברית בלבד, ופעלו להפצת השפה בקרב צעירי העיירה. טקסט ראשילימים, כשעלה ארצה ותפס תפקידים בכירים בהנהגת היישוב המתפתח, המשיך לפעול למען הפצתה וקידומה של העברית בישראל, וכשהגיע זמנו לעמוד בראש המדינה הצעירה לא שכח לרגע את מחויבותו הוותיקה. בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מתויקים עשרות מכתבים בנושא, המשקפים היטב את תשוקתו של שר הביטחון וראש הממשלה לשפת הקודש. לרגל יום הלשון העברית, שמצוין היום, ליקטנו עבורכם כמה אנקדוטות מתכתובות אלה.כך, למשל, כשקיבל באחד הימים דוח החתום על ידי רב סרן גולדנצווייג, מיהר בן גוריון לכתוב לרמטכ"ל שהוא מציע לרב הסרן "בכל הכבוד והרצינות לשנות שמו לשם עברי. רב הסרן ייתכן שיצטרך להופיע בשם צה"ל, ולא ראוי שבשם צבא ישראל יופיע איש שיחשבו אותו לגרמני". במקרה אחר, הוציא המזכיר הצבאי דאז נחמיה ארגוב מזכר בשמו של בן גוריון לרמטכ"ל, והוא הוא כותב כי "נטצוויתי על ידי שר הביטחון לבקש את סרן גורודינסקי, הנזכר בשאילתה, להחליף שמו לעברי, באם הדבר ניתן". בשלב מסוים הפך בן גוריון לפחות מנומס ויותר נחרץ, וביקש מהרמטכ"ל להודיע "לכל החילות שמכאן ולהבא לא יישלח שום קצין לחו"ל בתפקיד ייצוג אם לא יהיה לו שם משפחה עברי".לרמטכ"ל חיים לסקוב, לעומת זאת, התיר בן גוריון לשמור את שם משפחתו, וכשקיבל על כך מכתב תלונה, הסביר למתלונן כי הדבר נובע מבקשתו של לסקוב לשמר את זכר אביו שנפטר, ו"כיבוד אב קודם לשינוי שם עברי". עם זאת, מיהר להדגיש כי הסיומת "וב" מעניקה לשם משקל עברי, כמו בשם "ארגוב" ולכן יש כאן גם נסיבות מקילות. לאחר זמן מה החל בן גוריון לקבל פניות שונות בנושא. באחת פעמים כתב צעיר חיפאי לשר הביטחון "שמעתי כי הינך יכול לייעץ בעברות שמות לועזיים. הריני פרח טיס ולכן ברצוני לעברת את שם משפחתנו שהוא זוננשיין. אודה לך מאוד באם תייעץ לנו בשם עברי לזה". לבחור אחר שפנה אליו, בשאלת השם גדנסון, הציע לעברת את השם לבן-גדי – " היה מלך בישראל עשר שנים בשם מנחם בן-גדי".