דוח נקח"ל 2020: 61% מהקבילות נמצאו מוצדקות

• • >שתף בפייסבוק שתף בפייסבוק
  • שתף בטוייטר שתף בטוייטר
  • שתף בגוגל+ שתף בגוגל+
  • שלח בג'יימל שלח בג'יימל
  • הוסף למועדפים הוסף למועדפים
  • שלח בדוא"ל שלח בדוא"ל
  • Facebook
  • Twitter
  • Google+
• 10/02/2021

מערכת אתר משרד הביטחון

טקסט מודגש עליון

​מ"מ נציב קבילות החיילים ומבקר מערכת הביטחון, תא"ל (מיל') איתן דהן, המסיים בימים אלה שנתיים בתפקיד, הגיש לשר הביטחון, בני גנץ, ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הדוח השנתי ה-49, המסכם את שנת 2020. 

טקסט ראשי

"חייבים להבטיח יחס הוגן וטיפול רפואי ראוי". שר הביטחון, בני גנץ, מקבל את הדוח מהנציב איתן דהן

5,706 קבילות הוגשו בשנת 2020, במגוון נושאים ובהם התמודדות צה"ל עם נגיף הקורונה, אלימות מפקדים כלפי חיילים ואי הקפדה על זכויות רפואיות. 61% מהקבילות שטופלו נמצאו מוצדקות. כ-56% ממגישי הקבילות היו חיילים בשירות חובה, כ-12% אנשי קבע, כ-9% משרתי מילואים וכ-17% מלש"בים. ב-2020 חלה עלייה של 70% בקבילות שהוגשו בעילום שם, ולראשונה זה כמה שנים לא נרשמו קבילות בנושא גזענות.

שר הביטחון, בני גנץ: "כשחיילי צה"ל מתגייסים, אנחנו לא יכולים להבטיח להם שלא יסכנו את חייהם או שיהיה להם שירות שיעניין אותם. אבל אנחנו חייבים להבטיח יחס הוגן וטיפול רפואי ראוי. אני בטוח שצה"ל יוכל ללמוד הרבה מהדוח, ואני מברך על השיפור שחל בנושא המענה הרפואי לחיילים במסגרת הקורונה. זה נושא שעוד ילווה אותנו וחייבים להקפיד שאנחנו נותנים לו מענה רציף ויעיל. אני מבקש להודות לתא"ל (במיל') איתן דהן על ריכוז המאמץ והדו"ח המקיף ועל תפקודו כממלא מקום נציב קבילות החיילים, ולברך את תא"ל (במיל') רחלי ויזל טבת על כניסתה לתפקיד החשוב כל כך".

תקציר - עיקרי הנושאים בדוח:

• התנהגות לא מכבדת ואלימות פיזית ומילולית של מפקדים: צמצום המרחק הפיקודי, טשטוש הגבולות והעדר כלים להתמודד עם מצבים מורכבים – שימשו קרקע פורייה לביטויי אלימות למיניהם. מפקדים השליכו במקרה אחד סכין ובמקרה אחר פטיש לעבר פקודיהם ובנס לא הסבו נזק בגוף, ואף התבטאו באופן בוטה ביותר כלפי פקודיהם.

• פגיעה בזכויות הפרט בשל פערים מקצועיים: מהקבילות עולה תמונה מדאיגה של חוסר מקצועיות של גורמי מקצוע אשר לא מכירים את ההנחיות ומוסרים מידע שגוי למשרתים הפונים בבקשה לקבל סיוע במימוש זכויותיהם, כמו גם השתהות במתן מענה למשרתים ואף התעלמות מהנחיות מחייבות הנוגעות לזכויות המשרתים. למרבה הצער, בעטיין של הנחיות שגויות נגרמו למשרתים, ובכללם אנשי קבע, נזקים כלכליים, נפגע מסלול קידומם או נפגעה זכות הנלווית לשירותם הצבאי, על לא עוול בכפם.

• קבילות משרתי הקבע: היקף קבילות גבוה של משרתי הקבע, המעיד על כשלים בטיפול באוכלוסייה זו, החל בתהליכים חסרים בתחום הסגל, הבטחות שניתנו ללא סמכות וחוסר שקיפות מול הפרט, וכלה בפערים בתקינה ובתיווך מסרים. אלו עלולים לפגוע באמון אנשי הקבע במפקדיהם ובצה"ל.

• רפואה: התנהלות לא תקינה וקבלת החלטות שגויה של רופאים (קבע ואזרחים עובדי צה"ל). כתוצאה מכך לעיתים נפגע המענה הרפואי הניתן לחיילים.  לדוגמה – פינוי חיילת למיון פסיכיאטרי שלא לצורך, עיכוב באיתור קרע בטחול של חייל לאחר שנחבל במהלך פעילות יחידתית.

• התמודדות צה"ל עם מגפת הקורונה: פערים בתיווך מסרים והנחיות מהמטה לשטח, טיפול לקוי של מפקדים במוקדי הדבקה, עיכוב במתן מענה רפואי לחיילים שנחשדו כחולים או שנדרשו בבידוד או בהרחקה מהיחידה, ואי  מימוש הנחיות מחייבות ופגיעה בזכויות כלכליות וסוציאליות של המשרתים. יצוין כי פערים שעלו בתחילת הדרך, תוקנו ברובם במהלך השנה.

• אי הקפדה על זכויות רפואיות של חיילים: מפקדים רבים אינם מכירים די הצורך את אחריותם ואת חובתם להבטחת זכויותיהם הרפואיות של פקודיהם. כתוצאה מכך עוכבה או נמנעה מחיילים גישה לרופא או לגורמי בריאות הנפש. בחלק מהמקרים התבקשו חיילים לבצע פעילות מסוימת חרף פטור רפואי שניתן להם, או נדרשו לשוב ליחידתם בניגוד להמלצות הרופא המטפל.

• קבילות מלש"בים: בשנה החולפת פחת מספר הקבילות שהגישו מיועדים לשירות ביטחון. לצד זאת, הקבילות שהוגשו שבו והדגישו את הפערים באיכות המענה הניתן למלש"בים הפונים לרשויות צה"ל. בין השאר  נמסר מידע שגוי, חלקי או מטעה בדבר הליכי המיון וכן ניתן מענה לא הולם או לא סבלני.
  

 
דוגמאות מתוך הדוח:

פיקוד ומנהיגות ואלימות מפקדים:

(עמ' 16) חייל קבל על מפקדיו בתקופת ההכשרה שלעגו לו, כינו אותו "בכיין", "שקרן", "תינוק"  "כוסית", חיקו את אופן דיבורו ואת הליכתו והשפילו אותו לעיני חיילים אחרים.

(עמ' 19) חייל סירב להישפט בפני מפקד הפלוגה ואף ירק לכיוונו. מפקד הפלוגה הודיע לחייל כי יישפט בפני מפקד הגדוד והנחה אותו להמתין בחדר. כשיצא החייל מחדרו, מפקדו אחז בחולצתו, דחק אותו אל הקיר ודחף אותו בחזרה לחדר.

(עמ' 20) בשני מקרים שונים השליכו מפקדים סכין (הרחבה בעמוד 114-115) ופטיש (עמ' 127) לעבר פקודיהם.

(עמ' 115-116) חייל בשירות חובה הלין על כך שבלשכת סגן מפקד החטיבה בה הוא משרת תלויה תמונה ובה מלל בגנות הציבור הדתי. בין השאר נכתב "התדעו שנאתי את הדתיים". בעקבות הקבילה הוסרה התמונה.

(עמ' 116-117) חיילת בשירות החובה קבלה על שמפקדה שבר את משחק השֵש־בֵּש שהיה ברשותה.

(עמ' 120) חייל בשירות חובה הלין כי מפקדיו הורו לו ולחבריו להכשרה להגיע בשעות הלילה למקום מבודד ביחידה ולבצע שם במשך זמן רב תרגולים פיזיים, תוך איומים והשפלות של המפקדים.

(עמ' 123) חייל בשירות חובה הלין על כך שמפקדו מנע ממנו לשוחח עם מפקד היחידה במסגרת "דלת פתוחה". כמו כן הלין כי מפקדו הפיל לרצפה ציוד אישי שכלל ספרי קודש, אותם הוציא מארונו במהלך מסדר.

(עמ' 124) מפקד חטיבה שוחח עם נהגים ולוחמים על אירוע שבמהלכו התהפך רכב ממוגן, כינה את מי שנהג ברכב "ערס" וציין כי "ערסים הם לא בני אדם". בהגיבו על הקבילה ציין כי בהתבטאותו ביקש להביע את הסתייגותו מהנהיגה הפרועה שגרמה לתאונה, אולם דבריו הוצאו מהקשרם והוא מצר על כך.

(עמ' 129) הוריה של חיילת בשירות החובה הלינו בעילום שם על שמפקד הגדוד שבו היא משרתת, הדליק מדורה סמוך לבונקר תחמושת מבלי שווידא קיומן של הוראות הבטיחות בנושא. בעקבות הבערת המדורה התפוצצה תחמושת קלה שהייתה במקום.


המענה הרפואי בצה"ל נוכח משבר הקורונה:

 (עמ' 65) במספר קבילות שהתקבלו עם התפרצות הנגיף, נדון עניינם של חיילים בעלי פרופיל 45  ובעלי מחלות רקע נשימתיות כמו אסתמה, שלא היה ברור באותה עת האם הן עלולות להוות גורם סיכון לסיבוכי הקורונה. נוכח קבילות אלו ופניית הנציב לחיל הרפואה, הוחלט באפריל 2020 לעדכן את ההנחיות בנושא. בהתאם לכך הנחה חיל הרפואה כי גם חיילים אלו ישהו בכוננות בביתם. (הרחבה החל מעמ' 177)

(עמ' 66) הנחיות צה"ל לעניין הבידוד השתנו כמה וכמה פעמים ונעו בין הנחיה להעדיף בידוד ביתי לבין הנחיה שלפיה חיילים ביחידות "סגורות" ישהו בבידוד ביחידתם. ממספר קבילות עלה כי במקרים שבהם נדרש בידוד של מספר רב של חיילים ביחידה, לא ניתן היה להקפיד על בידוד פרטני וכל המבודדים שהו יחד באופן שהעלה את הסיכון להידבקות חיילים בקורונה.

(עמ' 68) חיילת המשרתת באזור יהודה ושומרון החלה לפתח תסמינים המעלים חשד להידבקות בנגיף ונכנסה לבידוד ביחידתה. בהמשך, מפקדיה תיאמו עם צוות בידוק שיגיע ליחידתה לצורך ביצוע בדיקת קורונה.  אולם, במועד שבו תואמה הבדיקה, יצר נציג מטעם צוות הבידוק קשר עם החיילת והודיע לה כי הצוות לא יגיע לבצע בדיקה, שכן יחידתה מצויה באזור הדורש נסיעה בליווי חמוש, ואין לצוות ליווי כנדרש. באותה השיחה תואם כי הצוות יגיע ליחידתה ביום שלמחרת, אולם הם לא התייצבו גם במועד זה. לאחר יום נוסף, שבמהלכו לא היה מענה מצוות הדיגום, הוחלט כי קצין הרפואה האוגדתי יגיע אל החיילת ויבצע את הדיגום.

(עמ' 69) גורמי הרפואה והפיקוד בבסיס הכשרה איחרו בזיהוי צבר חיילים שהציגו תסמינים החשודים לקורונה. בעקבות המקרה בוצעו באיחור פעולות למניעת הדבקה.

(עמ' 70) חיילים שהחלימו מקורונה ושבו אל יחידותיהם חשו מפעם לפעם כי הסביבה נרתעת מהם ומתקשה להסתגל לשובם ליחידה. באחת הקבילות הלינה חיילת שהחלימה מקורונה כי אחד הרופאים במרפאת יחידתה סירב לטפל בה פנים אל פנים, וביקש לשוחח איתה טלפונית.

(עמ' 71-72) חיילת בשירות החובה, שנשלחה לסייע במוקד עירוני מסוים, הלינה כי המקום אינו פועל בהתאם להנחיות המחויבות, וכי שהותה בו במצב זה מסכנת את בריאותה. היא התריעה על הדבר לפני מפקדיה, אך הם לא פעלו לתיקון הליקוי. למרבה הצער, בסוף אותו יום נאלצה החיילת להיכנס לבידוד עם 60 חיילות נוספות ששהו בסמוך לאדם שנכח במוקד ואובחן כחולה קורונה. (הרחבה בעמ' 185-186)

(עמ' 72) הורי חייל הלינו כי מפקדיו לא נתנו מענה לתסמיני תחלואה ביחידתו ואף הורו למשרתים להמשיך ולהתנהל כרגיל. במקרה אחר (עמ' 189-190) נדרש חייל להרחקה מהיחידה לאחר שבני משפחתו חויבו בבידוד, והלין כי מפקדו הנחה אותו להגיע מביתו בחזרה ליחידה כדי לשהות בה בהרחקה, למרות שחבריו הונחו לשהות בהרחקה בביתם. (עמ' 73) חייל שאובחן כחולה קורונה המתין  

18 שעות להסעה מבית החולים לביתו ללא סיוע מפקדיו. בסופו של דבר, מנהל חדר המיון סייע בהסעתו של החייל באמבולנס מטעם בית החולים.

(עמ' 77) מפקדים חייבו חיילים בימי חופשה חרף היותם כוננים בביתם.

 
רפואה:

(עמ' 47 והרחבה בעמ' 132-133) רופאת גדוד החליטה שלא להפנות חייל שהותז לעיניו חומר כימי לבדיקה דחופה של רופא עיניים. החלטת הרופאה התקבלה על סמך ייעוץ רפואי טלפוני שקיבלה מרופא בכיר מבית חולים אזרחי. מאוחר יותר, הגיע החייל באופן עצמאי לבית חולים ואושפז לארבעה ימים בשל פגיעה בקרנית העין.

(עמ' 48 והרחבה בעמ' 142-143) חייל קבל על התנהלות גורמי הרפואה והפיקוד ביחידתו מול תלונותיו על כאבי ראש ועל עילפון. מבירור הקבילה עלה כי הגורם הרפואי ביחידתו של החייל הורה לסגן מפקד הפלוגה להפנות את החייל לבדיקה בחדר מיון או במרפאת "ביקורופא", אולם בדיעבד התברר כי הנחיית הרופא לא הייתה ברורה דייה, ומשום כך שחררו אותו מפקדיו רק למחרת היום, והוא נאלץ להגיע בתחבורה ציבורית למרפאה.

(עמ' 49 והרחבה בעמ' 145-146) חייל הסובל ממחלה גנטית הפוגעת בשרירים פנה למרפאת "ביקורופא" והתלונן על כאבי שרירים. בבדיקתו הראשונה שוחרר לביתו עם המלצה למעקב של רופא יחידתו וללא טיפול. מאוחר יותר פנה שוב לאותה המרפאה בשל העדר שיפור במצבו ושוב שוחרר. במקרה זה, החלטתו של החייל לפנות על דעת עצמו לבדיקה בבית חולים, חרף החלטת רופאי "ביקורופא" שלא להפנותו לבדיקה, מנעה תוצאה רפואית חמורה.  במקרה אחר, ניתן לחייל טיפול תרופתי שהוא אלרגי אליו, אף על פי שהחייל דיווח על האלרגיה לרופא במרפאת "ביקורופא".

(עמ' 51) חייל שנחבל בבית החזה ובבטן במהלך אימון פונה למרפאה והתעלף במהלך בדיקת רופא. הרופא שבדק אותו סבר כי בבסיס מצבו מצוקה נפשית הגורמת לו להפריז בתיאור הכאב והחולשה, ועל כן הפנה אותו לטיפול גורמי בריאות הנפש. כיומיים אחרי כן פנה החייל על דעת עצמו למרפאת "ביקורופא" והופנה באמצעותם לבדיקה בחדר המיון, שם עלה כי החייל סובל מקרע מדמם בטחול.

(עמ' 51) חיילת הופנתה לטיפול בחדר מיון פסיכיאטרי מבלי שבדק אותה רופא כדי לבחון מצבים גופניים שיכלו להוביל להתעלפותה.

(עמ' 147) חייל בשירות חובה הלין על שביצעו עליו תרגיל פתיחת וריד בעיניים מכוסות, תרגיל שפגע בבריאותו.

פגיעה בפרטיות:

(עמ' 23) מפקדת חשפה במהלך שיחה עם אביה של חיילת כי החיילת משתייכת לקהילה הגאה, וכי יש לה בת זוג קבועה.

(עמ' 23) מפקדת הנחתה חייל לעדכן אותה לעיתים תכופות היכן הוא נמצא ולדווח לה בכל פעם שניגש לשירותים על ידי שליחת סמלון (אימוג'י) תואם ביישומון "וואטסאפּ".

(עמ' 118) חיילת בשירות חובה הלינה כי מפקדה, קצין בדרגת סגן, צילם אותה, הפיק מדבקה מתמונתה והפיץ את התמונה ביישומון "וואטסאפּ" לכל חיילי הפלוגה שבה היא משרתת.

פגיעה בזכויות הפרט ואי מימוש זכויות חיילים:

 (עמ' 30)ַ נגד הלין שבמסגרת בירור חבויות שבוצע בטרם קיבל החלטה לקצר את שירותו, נמסר לו כי קיים לו חוב בהיקף של 800 ₪. לאחר שחרורו התברר כי היקף החוב עומד על 18,500 ₪.

(עמ' 31) "מענק מפקד" הובטח לקצינה בכפוף להארכת שירותה. משהאריכה את שירותה, נמצא כי קודם למתן ההבטחה לא נערכה בדיקה באשר לקיומן של מכסות למענקים אלו, ועל כן לא ניתן לה מענק.

(עמ' 33) במהלך בירור קבילה התברר כי תקרות הסיוע המוענקות לבני משפחותיהם של חיילים – לא עודכנו משנת 2015. מ"מ נקח"ל: "אני רואה בחומרה רבה את גרירת הרגליים בכל הנוגע לעדכון תקרות הטבת תשמ"ש לבני משפחותיהם של המשרתים בצה"ל. התנהלות זו לא רק שהיא פוגעת ביכולות של חייל לעסוק בתפקידו הצבאי מבלי להיות טרוד במצוקתה הכלכלית של משפחתו, אלא גם מנוגדת לפקודות הצבא, מפירה ביד גסה את החוזה הבלתי רשמי בין הפרט למערכת וחותרת תחת עיקרון 'צבא העם'. לשמחתי, סמוך למועד חתימת דוח זה, עודכנו תקרות תשלומי המשפחה, באופן המבטיח כי זכויות הזכאים לתשלום זה לא יקופחו".

(עמ' 36-37) במקרים מסוימים הונחו חיילים האוחזים בהיתר לגידול זקן לגלח את זקנם לאלתר. במקרים אחרים שימש ההיתר כעילה למניעת שיבוץ בתפקידים מסוימים, ובמקרים אחרים הודיעו מפקדים מראש כי אין בכוונתם לאשר בקשות למתן היתר לגדל זקן ללא תלות בנסיבות.

מלש"בים:

(עמ' 54) מלש"בית הלינה על שלא נמסר לה הנימוק שבגינו נשללה בקשתה לזמנה למיון לגלי צה"ל חרף פניותיה בנושא ל"מיטב".

(עמ' 198) מלש"ב הלין על שלאחר שהחל מיונים לקורס טיס נמסר לו כי בשל מדרג כשירותו הרפואי לא יוכל להמשיך במיונים הגם שמצבו הרפואי לא השתנה. בעקבות הקבילה נמצאה התקלה והוא זומן שנית למיונים.

 
משרתי מילואים:

(עמ' 58) משרתי מילואים התוודעו לראשונה על שנגרעו ממצבת המילואים וקיבלו פטור משירות מילואים באמצעות מכתב רשום, וללא כל שיח מקדים עם מפקדיהם.

(עמ' 59) השנה המשיכה מגמת הירידה במספר הקבילות של אנשי המילואים המלינים על הקושי בזימון לוועדות רפואיות, שעליה הצביע הנציב בשנת 2019 .ניכר כי השינוי בשיטת העבודה של חיל הרפואה, המאפשר מענה מהיר ויעיל יותר לפניות אנשי המילואים, נותן את אותותיו, ויש לברך עליו.

(עמ' 193) משרת מילואים הלין על החלטת גורמי משאבי האנוש ביחידה שבה הוא משרת במילואים שלא לשלוח שוברי נסיעה לחיילי המילואים באמצעות הדואר. עוד הלין על שחלק משוברי הנסיעה שניתנים לחיילי המילואים אינם מכובדים ברכבת ישראל.

 נושאים נוספים:

(עמ' 85) חיילים המשרתים במערך ההגנה האווירית בתפקיד מנהל תמונה בליסטית (מנת"ב) הלינו על החלטת הצבא שלא להכיר בזכאותם למעמד לוחמים. עוד הלינו על שההחלטה התקבלה ללא התראה מוקדמת, כשהם בשלהי שירות החובה שהחלו במעמד לוחם וכשאופי תפקידם דומה לתפקידי לחימה ביחידות מקבילות במערך הלחימה בזרוע היבשה. בהתערבות נקח"ל לכל החיילים אושרה הזכאות לזכויות לוחמים.

(עמ' 91) בקבילה עלומת שם נטען, בין היתר, כי נגד משמעת ביחידה מסוימת הנחה את פקודיו לנקות את חדרי השירותים ואת המקלחות בחומר מסוכן  -חומצת מימן כלורי (חומצת מלח) - שרכש מכספו האישי ללא ידיעת גורמי הפיקוד.

(עמ' 93) לוחמים הנמנים עם גרעין הנח"ל, שהתגייסו בשנת 2017 ונמצאים בפרק המשימה השני, קבלו על מתווה השירות, שעליו סוכם עם הצטרפותם לגרעין נח"ל. הלוחמים טענו כי האריכו מראש את שירותם בחודשיים כדי שיתאפשר להם לבצע שירות מבצעי ממשי לקראת תום שירות החובה שלהם וכי בניגוד למתווה שסוכם הם נדרשו למשימות ביטחון שוטף (אבטחה ושמירה) ולא קיבלו אחריות לגזרה שבה התקיימה פעילות מבצעית.

לדוח המלא לחצ/י כאן