Close search

אז מה הקשר בין ביטחון וכלכלה?

​​​בראש ובראשונה, ביטחון מאפשר צמיחה כלכלית וכלכלה יציבה. הרכש "כחול-לבן" שמבצע משרד הביטחון מדי שנה במיליארדי שקלים, באמצעות מנה"ר, הינו צורך קיומי למערכת הביטחון, בשגרה בכלל ובמצב חירום בפרט.

למנה"ר ישנה זיקה ישירה לשדה הקרב. אנשי האגף עומדים 24/7 לשירות הצבא, ומספקים את צורכיו בכל עת, ובלוחות זמנים קצרים ביותר. למעשה, הם מהווים תומכי לחימה.

במסגרת עבודתם נמצאים אנשי מנה"ר בקשר ישיר והדוק עם ראשי הצבא, ועושים ככל יכולתם על מנת לענות על צורכיהם ולספק את הציוד הטוב ביותר לביצוע משימותיהם, בהתאם לדרישות ותחת בקרה תקציבית.

במסגרת מדיניותו הכלכלית-חברתית מקפיד משרד הביטחון לרכוש מוצרים כחול-לבן, ובעיקר מספקים, ממפעלים ומחברות שנמצאים באזורי הפריפריה ובאזורי קווי העימות. כך יוצא שמדי שנה רוכש משרד הביטחון במיליארדי שקלים מתעשיות, חברות ומפעלים ישראליים, ומספק פרנסה ל-150,000 משפחות ברחבי הארץ.

סיוע מינהל הרכש והייצור לתעשיות באזורי עדיפות לאומית וקווי עימות

משרד הביטחון הוא הגוף הממשלתי היחיד הנותן עדיפות במכרזים לעסקים מאזורי הפריפריה וקו העימות. איך זה עובד?

ספקים מאזורי עדיפות לאומית

- מתן זכות סירוב ראשונה לספקים באזור עדיפות לאומית, במקרה שהצעתם המקורית במסגרת המכרז עולה על הצעת ספק שאינו מאזור עדיפות לאומית, וזאת על פי שיעורי ההעדפה שנקבעו:

  • אזור עדיפות א': עד 15%
  • אזור עדיפות ב': עד 5%

-כאשר יש שני ספקים ויותר מאזורי עדיפות לאומית, וסכום המכרז נע בין 50 ל–365 אלף שקל, לא ישתתפו במכרז ספקים מאזורים שאינם אזורי עדיפות.

ספקים מאזורי קווי עימות

- תוספת של עד 15% מעל מחיר מרכז הארץ
 

תעשייה טכנולוגית חדשנית וחזקה
קיומה של תעשייה ביטחונית ישראלית חזקה, חדשנית ויציבה הינו נדבך משמעותי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. תעשייה ביטחונית בעלת יכולות גבוהות היא המאפשרת את היתרון האיכותי של צה"ל, ואת השמירה על הישגיו, כמעט ללא תלות בגורמי חוץ. התעשייה הביטחונית הישראלית מהווה עדות לכך שהשקעות המדינה במחקר ובפיתוח ביטחוני מניבות לא רק תשואה ביטחונית לחוסנו של צה"ל. 

כמה נתונים שכדאי לדעת על 2015

בשנת 2015 הוציא מנה"ר כ-31 אלף הזמנות חדשות וטיפל בכ-282 אלף חשבוניות. רכש מנה"ר פירנס ישירות בשנת 2015 כ-50,000 בתי אב, מתוכם כ-10,000 בתי אב בפריפריה (אזורי עדיפות לאומית וקו עימות).  

צוקר: "בשנת 2015 חיזקנו את הקשר עם התעשייה המקומית, פעלנו להשאיר מקסימום עסקאות רכש במדינת ישראל בדגש על הפריפריה, כדי להבטיח שכל שקל שהועבר אלינו לרכש, יושקע ברכש 'כחול לבן' ולא ייצא לרכש בחו"ל.  'מדד הרכש בפריפריה' ממחיש את הקשר הבלתי אמצעי של מינהל הרכש ומשרד הביטחון לאותן תעשיות שבחרו לפעול באזורי עדיפות לאומית וקו עימות בצפון ובדרום".

מדד הרכש של מנה"ר ביישובי הפריפריה (רשימת  10 היישובים שהתעשיות בהם קיבלו את מרבית ההזמנות):

  1. יקנעם עילית- 662 מיליון ₪

  2. כרמיאל- 296 מיליון ₪

  3. אשקלון- 271 מיליון ₪

  4. שדרות- 226 מיליון ₪

  5. מצפה רמון- 194 מיליון ₪

  6. באר שבע- 117 מיליון ₪

  7. נבטים- 99 מיליון ₪

  8. אור עקיבא- 83 מיליון ₪

  9. קריית גת- 48 מיליון ₪

  10.  קריית שמונה- 46 מיליון ₪​